אז סבתא שלי הייתה המתנה של חיינו. שלי ושל עוד 11 נכדים. היינו רק רבים מי ישן איתה במיטה. כי השאר היו מפוזרים בכל הבית שלה. היא הייתה חיה פשוט עבורנו.
גידלה אותנו עם ההורים היקרים שלנו במסע שלא נגמר. הוא נגמר בזה שהייתה סיעודית. לא זכרה הרבה. אבל תמיד תמיד תמיד הייתה אהבת חיינו. שנפטרה.
הטבעת שלה הגיעה אלי. טבעת שכולם רצו. ושאלו איפה היא. זכיתי. מה אני יגיד ❤ אפילו שאני כותבת אני דומעת. כי כמה טוב שיש לך סבתא אהה. לא תמיד היה שלום בין ילדיה. אבל אהבה מאמינה שתמיד הייתה 🤎